שיר שכתבתי למישהי שפעם מאוד אהבתי...
או יותר נכון להגיד שהיא הבן אדם שאני אוהב ואף פעם אני לא
יפסיק לאהוב...
עכשיו אנחנו ידידים ממש טובים...
אהבה בלתי אפשרים...
בגלל מרחק של 4 שעות נסיעה...

הוא עכשיו ברכבת
שתוביל אותו לבית
אבל לא בזה ראשו עסוק עכשיו.
עכשיו הוא חולם עליך...

הוא חולם שאתם ביחד עכשיו
שאת אותו אוהבת
שאת בידו אוחזת
עכשיו הוא מאושר!

ולפתע פיתאום רעש מעירו מהחלום
ואז הוא ניזכר...
שאת אותו אינך אוהבת
שידו בידך אינה אוחזת
ודימע של געגוע מעייניו נופלת
על דף נייר שבו כתב את כל ריגשותיו

אז עכשיו הוא שוכב במיטתו ולא מצליח לישון
למרות שעברה עליו נסיעה ארוכה ומעייפת
הוא לא מצליח לחזור לחלום מהרכבת

אז עכשיו הוא יושב וכותב לך שיר
שמיסביבו דפים ותמונות שמזכירות לו
את פניך.. את ענייך שהוא אף פעם לא מבין
והוא כל כך רוצה שתיזכרי אותו תמיד
באהבתו אליך...