|
כיסופי לב אל רגשות שאינן
תחושות שהתאבנו כמצבת קבר
מפחד גלי החיים השוקקים, הסוערים
המביאים עמם עולם ומלואו
כמו תבליני חיך נהדרים
הטעימו את דרכי, ליוו אותי קצרה
אך כעת התבשיל תפל הוא
וטעמו מוכר, ממאיס
לשוא מנסה אני לחפור תחת מצבת האבן
להביא לחיים את מה שמת
לדלות את מכמוני נפשי החסרים
ולצרפם אל השלולית השלווה של חיי
גלי הים קורצים לה
תהפוכותיהם וסערותיהם
עוצמתם ושלוותם
ופניהם שלעולם משתנים
ולובשים את צורת אדונם
כה רוצה אני לתעל את מימי אליהם
לשוט לי כבן בית בתוכם
לכוון את סירתי אל מחוז חפצי
ואת צפונות הדרך לא לדעת. |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.