ליבטי אדם כציפורים חולפות ביעף
נוסקות אל ארבעה כיווני שמיים
לעולם לא נוחתות, לעולם לא נחות

ואני - אנא אפנה?
באיזו ציפור אשים מבטחי?
כל משב משנה כיוונן
כל רחש שינוי, מעצים מספרן

ולעיתים רוח עוז מבקרת פתע
והנני צד בעיני ציפור מבטיחה
רץ אחריה בידיעה שלא אעזבה
גם אם תחצה מחוזות אש וגופרית
בליבי אין עוד ציפור מלבדה

והיא יפה מכולן, מקורה זקור
נוצותיה בורקות לאור החמה
ובלילות - נגה היא באור דרך מלטף
כאצילה בין שוטים עפה
מבלי משים סביבותיה

ואני מתענג על התמסרות זו
כמי שחווה אהבת רגע
שעוד בטרם הבשילה
עתידה להעלם

אך גם כאשר נבוך אני
נוכח שמיים עמוסי חיים
אדע להוקיר את ציפורי נפשי
חלק הן מנוף חיי
כל ציפור רסיס מהויתי

בטוח שבהעדרן
אמצא אולי שמיים תכולי רקיע
אך לבטח חסרי מעוף
כמצבה מעלי יהיו
ואני משול תחתם כמת.