ההדים מכים בגופי.
כולי מתחיל לרעוד.
מחשבות זר המתעופפות באוויר
חודרות עמוק.
בתודעתי אינני מסוגל להבין.
איך יש לזה אחיזה כה חזקה על נפשי?

מוחי מתנקה ממחשבות.
ואני מתמסר בצורה מוחלטת,
ובכל זאת יודע שהרגשה זאת תחלוף בעוד מספר רגעים.
אך בתוך הרגע בו אני נימצא שום דבר לא משנה.

בריחה קצרה ממציאות יומיומית.
סחף הרגשות כמו גן שעשועים.
מרגיש כל עליה וירידה של רכבת ההרים של שיכרון החושים.
ריקוד אלילי בעוד שאני זועק מילים בשפה שאינה שלי.

אקסטזה,
אני שם, בשנגרילה הפרטי שלי.
השיא נימשך לכמה שניות ומתחיל לדהות.
גופי זוהר, והזיעה ניגרת על חולצתי,
והמחשבה היחידה היא -- עוד!