לפני ארבע וחצי שנים הייתי רעב אז הלכתי לשוק לחפש משהו לאכול.
איזה מוכר הציע לי משהו טעים -אז אכלתי. באמת היה טעים. שילוב
של משהו חמוץ, מתוק, מר וחריף - אבל היה חסר קצת מלח.
לאט, לאט הפרי התעכל לי בגוף ולא גרם לי לבעיות רציניות, הוא
נשאר פחות או יותר טרי. אחרי שנתיים וחצי הוא פתאום גרם לי
לקלקול קיבה הכי נוראי שקיבלתי בחיים. אז הלכתי לרופא והוא אמר
לי לקחת כמה כדורים לפני השינה ותוך זמן קצר אני פשוט אשלשל את
הכל החוצה. עשיתי כמו שהרופא אמר, אבל הפרי נשאר תקוע בגרון
ולאט, לאט חנק אותי מאויר תוך כדי שהוא נרקב לו בסולידאריות.
זה נמשך כשנתיים. במשך שנתיים בקושי יכולתי לנשום. נכנס לי קצת
אויר חדש לריאות אבל החמצן הישן לא נפלט החוצה. אז לפתע, לפני
שבועות אחדים, בא מישהו ועשה לי את תרגיל ההיימליך. אז, בבום
אחד גדול הקאתי את כל הג'יפה החוצה, וכשראיתי את מראה הקיא שוב
הקאתי וישר רצתי לשירותים כדי לחרבן שלשול עצבני כמו מלך.
ואחרי שניגבתי את התחת תקעתי נאד גדול ומסריח. עד היום הריח
עוד לא התנדף לחלוטין, אבל עם כל שנייה שעוברת ועם כל נפנוף של
היד הריח של הפרי הרקוב הולך ונעלם ושוב אני מתחיל להרגיש רעב. |