|
כדרך נס עצמי עומד
ומתחבט בסיכויי העפלה
בתוך שחור מביט באיש
עוטה גלימה
מבט זעוף, מוחו טרוד
פרצוף מוסתר בעלטה
כמחולל קסמי הזמן
היני הורג את הדקות
במוט כסוף, ראשו עגול, סופו נוצץ
כמחלחל על קני סוכר
בדרך אל זרימת נהר
פושט מגבעת
מתוך גופי עורי חולץ
אל מול הקיר
צילו כרוח מרצד
מתוך שנתי הרהור מוחלט
כדרך נס עצמי עומד. |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.