שמעו דברי והאזינו אמרתי/ כי באתי למסור לכם את נבואתי/ אך לא
תעסוק היא בהטפה על חטאים ומצוות/ מפי יצאו מלים העוסקות
בתקווה ואהבות/ לא שלח אותי אלוהים ולא נגלה לי בחלום/ רק
מחשבותי והרהורי הביאוני עד הלום/ לא אטיף לכם כיצד לנהוג/ ולא
אתעקש שדווקא דרכי היא הנכונה/ רצוני הוא רק שתקדישו לאמונתי
מחשבה קטנה
תסכימו שחיינו אינם חיים קלים/ מי מאיתנו מיואשים ומי מאיתנו
סובלים/ צרות בתוך המשפחה או קושי בלימודים/ חברים מפנים לנו
עורף ואנחנו מרגישים נבגדים/ אובדן של אדם קרוב ולעתים בדידות
אין קץ/ כשחייבים ביום-יום עד תשישות להתרוצץ/ ובחוץ פיגועים,
מיתון ותאונות-דרכים/ ריקנות בתקשורת ועולם צר-ערכים/ ואבדה
התקווה ושמחת החיים
ונדמה כי לעולם עוד לא נשמח ונרקוד בבמות/ לא נרים את ראשינו
ולא נחלום חלומות/ אך זהו מצב שעוד ישתנה/ ולכל המיואשים לכם
אני עונה/ נכון שעוד הרבה ימים נכאב/ אבל לא רחוק היום שבו כל
אחד מכם יאהב/ והאהבה תשמש לנו מגן ומסתור/ בחשכה תבליח כקרן
של אור/ ובכל עת שנרגיש יגון וצער/ זרועותיה הפשוטות לחיבוק
בלבד יחתכו אותם כתער/ בנשיקה ובליטוף נמצא תנחומים/ כשישנים
מחובקים בין הסדינים/ כי לא תוכל שום צרה ופחד/ לאלה שבאמת
אוהבים יחד/ וחיוך רחב יעלה על שפתינו/ וכשנראה אותה ירעד
ליבנו/ ואנו נביס את הייאוש ונחיה את התקווה/ עוד נראה לכולם
מה כוחה של אהבה/ וזהו סוף הנבואה.