השעה 4 בצהריים ואני מחכה לחברי הטוב אפריים, מחכה לו שעה
שעתיים.
מתחת לביתו אני מחכה יושב על הגדר ובוהה. מחכה ומחכה ודבר לא
קורה.
בינתיים עיניי עוקבות אחרי זוג חיפושיות שעל האבן הסמוכה
מטיילות. הן בוודאי מדברות על דברים חשובים, כמו מזג האוויר
ואיך היה היום הראשון בגן לילדים?
הן בוודאי לא מחכות לחברן הטוב אפריים, שלא יצא ביתו כבר מזה
שעתיים.
מה זה עכשיו אני שומע? קול ציוץ ענוג מצמרות העצים. אני מרים
את ראשי ורואה זוג ציפורים יושבות על ענף בשקט ומנוחה ושרות
שירי אהבה. צויץ צויץ במנגינה עליזה. אני מאוד מקווה שאולי הן
יעשו טובה ויקראו לאפריים, שירד כבר מהדירה. |
