התאורייה שלי בעצם הולכת ככה:
כל בני האדם שווים.
אני מדבר במובן פיזי,
כולנו נולדים אותו דבר:
תינוקות בעלי עור, עצמות, לב, מוח, ריאות, רגליים, ידיים, ראש
וכדומה.
כמובן שאני מדבר באופן כללי.
עכשיו, כל אחד גדל לעולם שונה:
אחד לדת שונה,
אחד לצבע משפחה שונה,
אחד למצב חברתי שונה.
אבל זה לא קשור למי שאנחנו.
כל אחד ואחד מאתנו הוא בן אדם בסך הכל.
אין אדם שיוכל לחיות כאשר תעצור לו את פעימות הלב,
וכל אדם שואף לדבר אחד בחיים:
אושר!
כל אחד והאושר שלו:
אהבה, כסף, סקס, סמים, מוות,
אבל כל אחד והאושר שלו.
ברגע שבן אדם באמת מאושר הוא יוכל לחיות את שארית חייו בשלווה
ובנחת
אז למה לא כולנו מאושרים וזהו?
כמו שאמרתי - כל אחד והאושר שלו:
יש כאלה שמוצאים את אושרם ברציחתם של אנשים אחרים ובהתעללות
בהם,
יש כאלה שימצאו את אושרם לעומת זאת בבת זוג שתבלה עימם את
שארית חייהם.
כל אחד ואושרו שלו.
משמעות החיים?
לדעתי?
אין.
משמעות החיים היא לכל אדם ואדם כאינדיוידואל.
משמעות החיים בשביל אדם אחד היא להמשיך את מורשתו על ידי הקמת
משפחה והבאת בני אדם חדשים לעולם,
או לדוגמא אדם אחר שטוען שהחיים כה קצרים שהמשמעות שלהם היא
להנות מהם כמה שאפשר,
או להקדיש את חייו בפעוטים לאלוהיו ולדתו.
כל אחד בוחר במה להאמין בחיים, כך מוצא את משמעותו שלו לפי
אמונתו.
אלה לפי דעתי החיים:
כל אחד ודרכו שלו, ואין דרך נכונה ולא נכונה, אלה רק הדרך שכל
אדם בוחר לעצמו.