שני אלון / הארס בגני |
אף פעם לא לתת
אם יושיטו לך יד
תחזור עם דם שותת
לא ברור אם לב של אבן
או שנים של יחס קר
מה גרם להיות כזאת
לאותו יחס מנוכר
את כמו אותם פרחים
אשר יושבים תמימים בגן
איש אינו מבחין בארס
הריי שהוא אינו מופגן
אי אפשר לסבול הרבה
אך ממך קשה ללכת
אם מנסים איתך לריב
עם עצמך את מסתבכת
קשה מאוד להתרחק
אך כואב להתקרב
כמה שאני לא ארצה
במילא אתאהב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|