הכל נראה שחור
נראה שהכל נגמר
הכל כל כך ריק
לפתע קר כל כך.
קול קטן, כמעט בלתי נשמע
זועק לעזרה
מבקש לא להיכנע
קול קטן, קול חלש
קול עם עוצמה
מקים בחזרה על שתיים
מושך בכוח
מעמיד מול שבילים,
שבילים כה רבים
מבולבלת, לאן לפנות
מבולבלת, רוצה לעזוב
רוצה להישאר פה, לשבת ולבכות
לא רוצה לקום
לא רוצה לחפש
לא רוצה לפנות
לא רוצה לשגות
אך הקול לא מרפה:
"קומי, לך אני אומר"
לא רוצה לוותר
אבל הכוח אוזל
אני לבדי
זה כואב זה כל כך קשה
"קומי, לך אני אומר"
בשנית הוא חוזר.
"דיי, מספיק" צועקת
את עצמי מחבקת
"מספיק לבכות, מספיק לכאוב
זה לא יוביל לשום מקום"
מנסה לעמוד, רגלי רועדות.
מועדת, נופלת
אך מתרוממת
מנסה לבחור בדרך
בדרך התקווה
בדרך להצלחה
בדרך הנכונה
אך איך אדע?