|
איבדתי את עצמי לדעת
את יודעת
כך באמצע השדה שגדל
מצאתי עצמי לבד
קוץ בין פרחים
האופק לא נראה
השמש שוקעת ואני לא מזהה
את הפרח שלי
שגדל בין אלפי פרחים
זאת את שיודעת
מפזרת את ניצנייך
אם הרוח תנשוב הם יגיעו
פרפרים ילטפו במשק כנפיהם
את מקשיבה ומנסה לזהות ולאתר אותי
יודעת שאני שם בשבילך
אך איני פרפר עוד
כי אם הפכתי לקוץ בידך
מוורדי האהבה ששלחתי עם להקת פרפרים. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.