עוצרת ברמזור
לסדר את השיער
מביטה במראה
עיניים נוגות
שפתיים חיוורות
צוואר לבן חלק
שמגיע עד מחשוף
שיערה שמצאה דרכה למצח
מוסטת בהינף יד
תל-אביב, אמצע שבוע, חצות ועשרים
התנועה עמוסה כמעט כמו
ירוחם בשעות השיא
מבט אל הראי
האדום כבר הפך ירוק
רגל על הגז
דוושה נלחצת
ברקס מורם
אגזוז פולט עשן
שחור כמו הלילה של עירנו
השוקקת
הנתיב לידי שוב ריק מאדם
האור כבר חוזר לכתום
ואת, מי שאת
מי שהיית
מי שהנך
כבר לא שם
עם רכבך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.