כמו בכל מלחמה,
גם למלחמה הזו יש קורבנות
והם ממלאים את הרחובות
כנהר שאינו פוסק
כזרם סואן ואילם
הם נאנחים ללא קול.
ומלאכי עליון
לא ישקו לפצעיהם האדומים
ולא יחבשו את צלקותיהם
נשיקות שהפכו לפצעים
ליטופים שהפכו לכוויות
וריבון העולמים,
אב הרחמים
לא יאמר עליהם
"אלו הבנים שלי, אלו הבנים"
אלא הם עצמם מלאכים
עם כנפים קצוצות,
הילות עמומות
וזעקתם נשמעת מתחילת העולם עד סופו.
דמעותיהם החרישיות
יורדות על כויותיהם החרוכות
צורובת,
מרוות את כל העולם
שניזון כולו מסבלם
ולכן,
לעולם יוסיפו להתקיים מלאכים שכמותם.