קרה לכם פעם שצחקתם על משהו כל כך הרבה, עד שכבר לא הייתם
בטוחים אם אתם באמת צוחקים או שזה אמיתי? לי כן...

כבר חודשיים אני צוחקת עם ידיד שלי על כמה שהוא מושלם ועל כמה
שהייתי עושה אותו, וגם הוא ככה איתי, ואנחנו תמיד צוחקים על
זה. אנחנו גם עושים שטויות ביחד - אבל בלי שום קשר לרומנטיקה.
בזמן האחרון, אני לא בטוחה אם אני צוחקת על זה או שזה כבר נהיה
יותר רציני. לפעמים אני קצת מבולבלת בגלל הקטע ש... ידיד שלי
לא לוקח את זה ברצינות, ואז מתחשק לי להחטיף לעצמי סטירה. כי
אולי, אולי אם לא הייתי צוחקת על זה כל כך הרבה, אולי היה יכול
לצאת ממה שאני מרגישה עכשיו משהו. אולי אם אני הייתי קצת יותר
רצינית, אז הכל היה יותר רציני. חבל שלא חשבתי על זה קודם. הרי
בכל צחוק יש קצת אמת. במקרה שלי, נראה לי שיש הרבה אמת. הבעיה
הכי גדולה פה, זה שאני בעצמי אפילו לא יודעת אם מרוב כל הצחוק
שכנעתי את עצמי שאני באמת מרגישה כלפיו משהו, או שכל הצחוק הזה
מתבסס על רגש אמיתי.
כנראה שבינתיים אני אמשיך לצחוק על זה, זה לא מזיק. אם קשר
אמיתי לא יצא מזה, לפחות את הצחוק עדיין יהיה לי.