|
מילים: אברהם שלונסקי
לחן וביצוע: עמית גונן
הוקלט באולפן ביה"ס רימון ע"י צחי פודור
אזני החרשה לא הטיתי לשמע .
עיני הסומות לא פקחתי לראות.
יש לילה קשח אטום וגבה
שבו מסתלקים המראות.
בלילה כזה גם היד הנמתחת
נקפצת לפתע-פתאם וקופאת:
רפה היא בלילה כזה מלקחת
על כן מהססת לתת.
האלם רובץ על הפתח כנדר.
קפואה כגזר-דין אפלה בחלל.
סתם-כך תסובב הכפתור שבחדר
ולא ידלק החשמל. |
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.