קמתי בבוקר דביקה קצת. היה לי חם. הרגשתי גועל בעיקר באזור
המין. היה לי לחץ מוזר, אבל לא כזה של פיפי וגם לא גועל של
רטוב או מחזור. זה שיגע אותי, תחושה שלא הרגשתי אף פעם. העפתי
את השמיכה עוד בעניים חצי עצומות. הורדתי את המכנסיים
והתחתונים ונגעתי שם. מפי נפלטה צרחה מבוהלת. או אז זה היכה בי
ונזכרתי שיש לי זין.
כן כן, לפני יומיים אני ואיתן החלטנו להתחלף למשך שבוע. אז
עכשיו אני כאן במיטה בגוף של איתן עם זין עומד. שכחתי שלפעמים
זה קורה להם בבוקר.
טוב מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני מוכרחה להודות שהאפשרות של
לעשות ביד עלתה בדעתי אבל לאחר הרהור מהיר בדבר החלטתי שהכי
הגיוני זה פשוט להכנס למקלחת ולהשתדל שהיא תהיה קרה.
התקלחתי, צחצחתי שיניים והרגשתי סוף סוף נקיה, או שמא יש להגיד
נקי. כמעט ושמתי את הבושם שלי בפעולה אוטומטית. החלטתי להניח
לעניין הריחות. תמיד ידעתי שלגברים ונשים יש ריח שונה, אבל
כנראה שלא הבנתי עד כמה הוא שונה למה זה קורה? להורמונים שונים
יש ריח שונה? הייתכן? טטוסטרון זה דבר מסריח, אבל אני פוסקת
ללא כל צל של ספק שהוא עדיף על ההורמונים שלנו. פתאום אין לי
כבר מצבי רוח משתנים. טוב אולי זאת לא המילה המתאימה כי מצבי
רוח משתנים יש לכל אחד, אבל פתאום לא הכל גועש ורועש כאן
בפנים. הכל מאוד רגוע. האמת היא, שאני חושבת קצת יותר על סקס,
קצת הרבה יותר. אלוהים, זה כל מה שחשבתי עליו מהרגע שקמתי עם
זקפה!
טוב נראה לי שאני אתלבש עכשיו. אני יכולה ללבוש כל מה שאני
רוצה וזה יהיה בסדר. אני יכולה לא להתגלח וזה יהיה בסדר. אני
יכולה לתקוע גרפסים בקולי קולות וזה יהיה בסדר. תמיד ידעתי
שלהיות אישה זאת עבודה קשה, אבל אף פעם לא חשבתי שלהיות גבר
זאת עבודה כל כך קלה. מותר לי להזיע, לגרבץ ולהשתין בעמידה.
בוא'נה, זה פלוס רציני הלהשתין בעמידה הזה. לפני יומיים כשבאתי
להשתין אוטומטית בישיבה ונזכרתי שאפשר ואפילו רצוי לעמוד
חייכתי חיוך גדול לעצמי. אפילו לא צריך להוריד את המכנסיים. רק
לפתוח את הרוכסן ולכוון. הייתכן שהנקמה המתוקה הגיעה? הייתכן
שעכשיו איתן הוא זה שצריך ללכת כל שעה להשתין? הוא צריך לשבת
וזה קר... אח... סוף-סוף מישהו מבין אותי.
בכלל ההשתנה שלנו היא דבר הרבה יותר מסובך, כי הם אחרי פעמיים
שלוש כבר יודעים איך ואיפה לכוון. אבל אנחנו, אנחנו צריכות
להוריד את המכנסיים, להוריד את התחתונים, לשבת (ולקפוא מקור),
לחכות שהשסתום יועיל בטובו להפתח, רק עכשיו להשתין, לנגב,
להוריד את המים, להרים את התחתונים, להרים את המכנסיים ולשטוף
ידיים עם סבון כי נגענו לעצמנו בכוס. זה מעייף רק להגיד את זה
ואת כל זה לעשות אחת לשעה-שעתיים...
אבל איתן גם מרוצה מהעניין, מרוצה מאוד אפילו. הוא אומר עם
חיוך מאוזן לאוזן: "איך את לא נוגעת לעצמך 24 שעות בשדיים? זה
מדהים השניים האלה".
"אבל איתן, זה לא שאתה לא נוגע בי בתור איתן", אמרתי לו.
"נכון, אבל זה לא אותו הדבר כי את יודעת איפה בדיוק את רוצה
שיגעו לך ואיך אז זה שונה". באמת זה היה שונה. בלילה שכבנו וזה
היה הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם! אני נגעתי במקומות שאני
יודעת שאני אוהבת והוא נגע בי כמו שאף אחד לא יכל לגעת כי רק
הוא יודע איפה עושה לו טוב.
אוי, אם רק יכולתי לשכב איתו בדיוק באותו האופן רק עם אורגזמה
נשית - אין מה לעשות, היא מענגת יותר. היא אומנם עוצמתית פחות,
אבל ארוכה-ארוכה ומורגשת לאורך כל המשגל.
לא כל כך אהבתי את היותי גבר במיטה כי הייתי מוטרדת מתפקודו של
הזין שלי והיה חשוב לי שגם איתן יגמור, אז הייתי צריכה לרסן
וזה לא דבר קל! חוץ מזה קונדום זה דבר מסריח. אם פעם הייתי
מתלוננת על קונדומים ועל החיכוך התעשייתי בגומי, עכשיו אני
מבינה את איתן שכלוא בתוך הדבר הזה שעוטף אותו מכל הכיוונים.
בכלל זין זה גם דבר מסובך. אני מטיילת לי ברחוב רואה מישהי
שווה והפנטזיה מתעוררת ורצה לה בראש, כמו תמיד, שום דבר לא חדש
כאן. אז זהו, שלא. פתאום הוא מחליט לעמוד, בלי שום התראה מראש.
מה אני אעשה עכשיו? מתחילה להילחץ. מסתכלת הזקן והזקנה שחוצים
את הכביש. אוי יש לי בחילה, אבל לפחות כבר לא עומד לי.
איתן נהיה רגיש יותר. הוא אפילו בכה כי הוא חשב שפתאום עצם
היותי גבר מעניין אותי יותר ממנו. נשים, לך תבין...
יומיים לפני שחזרנו לעצמנו קיבלתי מחזור. מקודם טעיתי, אז
קיבלו תיקון טעות - זאת הנקמה המתוקה. איתן התפתל מכאבים
יומיים שלמים. "מה אני אעשה עכשיו? זה קורע לי את הבטן. אני
מדמם למוות. איכס זה דוחה, הכל דם והפרשות מהרחם. מה זה הרחם
הזה בכלל, מי צריך אותו? למה הוא עושה לך את זה? איך לעזאזל את
סובלת את זה כל חודש מחדש?" משעשע, אכן משעשע.
ניסיתי לנחם אותו ולהגיד שאפשר לקחת אקמול אם זה ממש כואב
ובלתי נסבל. הוא הסתכל עלי ואמר: "תגידי לי את מטורפת? רק אם
זה ממש כואב אקמול?! לקחתי כבר שלושה נורופן וזה עדיין בלתי
נסבל. איך לעזאזל ביקשתי ממך סקס כשהיית במחזור ולא הרבצת לי?
מה אני דפוק?" באתי לחבק אותו אבל הוא צעק: "אל תגעי בי, כל
הגוף שלי כואב".
חייכתי. "נראה לי שאתה קצת מגזים", אמרתי.
"קצת מגזים?! זהו, מהיום אני מעריך אותך קודם כל מעצם היותך
אישה. אני חושב שאני לא מסתדר עם זה! אישה זה מסובך מדי
בשבילי. הכל חי כאן, הכל מודע. הרחם, הריח, האמוציות - לא קל,
לא קל..."
אני אמנם מעדיפה את החיות הזאת, את הרחם, האורגזמה, האמוציות,
אבל היה כיף. מצחיק הזין הזה, רק נוגעים בו והוא עומד.