|
שומעת שיר וחושבת עד כמה הוא כה נוגע אליי.
דמעה זולגת על הנייר
נזכרת בעבר
חושבת על ההווה
ודי רע לי
זה רע לחשוב שרע לי
כשבעצם טוב לי
אבל אני רוצה יותר
ואני חולמת
ומשהו נשבר מבפנים
משהו נקרע ונחתך.
זה כואב ורע.
למה אני מרגישה כך?
אני לא אמורה...
לפתע שמחה ומאושרת
ולפתע בוהה ושוב דמעה מטפטפת לה מעייני.
איך פתאום הכל כ"כ מוכר?
כ"כ נוגע ומדבר אליי?
אני כבר לא יודעת... |
|
|
איטלא אל
בידובי?
-שו בידובי?
סופרגראס הקים
מחסום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.