ביום שבת ממוצע, ישב לו פימולי עם חברו הטוב מקנטוס על שפת
הים, ואת השיחה ששוחחו שניהם ביניהם באותו יום שבת לא אשכח
לנצח נצחים!

"פימולי" - שלום, מקנטוס...

"מקנטוס" - ערב רב, פימולי!

"פימולי" - מקנטוס...

"מקנטוס" - פימולי!

"פימולי" - הנני ממורמר!

"מקנטוס" - הו, פימולי!


ובכן, זהו הסיפור. דומני כי באותו רגע צנחה לה חסידת ים-סוף על
אותו נחל ממוצע רב גוני, משווה חושיו לאלה של דמויות ידועות מן
ההסטוריה דוגמת קליאופטרה או ארכימדס. ולו היתה זו חסידת
ים-סוף, שאל באותו רגע פימולי, כך ניתן להניח - במה היה זה
משנה את מצבו הנוכחי.


(חומר למחשבה)