|
אני מסתירה במילים
את מה שאיני יכולה לומר.
הפחד מנקר בי כמו
נקר המנקר את יסודותיו של בית.
התמימות נשאבת ממני הלאה,
כשהקור מראה את אותותיו
השמש מחממת את מה שהלב אינו יכול
השתיקה מגלה את הכל.
אם אני אסתכל פנימה
אני אראה רק חור שחור.
אז אני מסתכלת החוצה |
|
|
כשאני משועמם,
ואין לי מה
לעשות יותר, אני
שם את היד הקטנה
של הסמן באף של
ההוא בלוגו,
ומגחך לעצמי.
נכון שאין יותר
נמוך מזה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.