קרת מזדקנת, נסוכת שינה, הלומת חלום
דם יבש זורם באספלטך, איספלנית של חול וחצץ. בטון.
רבים ששיחרו לפתחך נפלו שדודים על הסף
מדקרות יושנך בליבם, עיר ישנת רעב, ערת צמאון.

חוץ מן העורבים. הם לבד ידעו סודך
שנים אין ספור של ציפיה במחשכים
רטט לוחות בפנימך הלח, היכן שקשקשי חידלון לא יגיעו עד קץ
הימים,
מצטלצל לך עד לרום מגדלך.

חכי לי עוד רגע,
אישון, קטון, נבלע נמלולית בין צרותך, עינך וליבך
את, חובת המשחקים, רבבת המחכים
שפך נהר שאבד.

רוב הזמן את לא.