היא שכבה לה באור המנורה
מחזירה את אורה המתוק
מפתה, עסיסית, טהורה
עוררה היא בפי את הרוק

התבוננתי: חושב, מתלבט
נאבק בחשקי האכזר
אך במהרה הוא עליי השתלט
כוחותיי לא עמדו באתגר

התקרבתי לאט, מתמסטל
מתענג על יופייה העילאי
לשוני כמו נחש מתפתל
כמו פרפר המסניף צוף טרי

ולפתע, מהיר מפנתר
הוא זינק אל פסגת הרכות
הוא טבע באדום המשכר
הוא ספג במלואה המתיקות

אז עטפתי אותה בידי
רק בקצות אצבעות ממשש
רק לבדוק שכל זה אמיתי
רק לחוש את הרוך, לגשש

ונשמתי עמוק את ריחה
כשקירבתי אותה אל אפי
הוא חימם ריאותיי כמו שמיכה
בשלווה ובאושר נצחי

רק לרגע חיכתה השלווה
לא הצלחתי עוד להתאפק
ונגסתי בה בתאווה
התמלאתי טעמה המספק

כמו אגס שהבשיל היא נטפה
טיפותיה זלגו בלי איפוק
אז נכנסתי כולי לעומקה
מתקרב אל פסגת הסיפוק

כך ינקתי צופה המתקתק
אף טיפה לא השארתי בפנים
ולרגע הייתי משותק
עם חיוך שכולו שושנים

אז נזכרתי בזו התמונה
זכרון מרוחק אך ברור
איך נגעתי בה לראשונה
איך מאז כבר נהייתי מכור

ומאז וכל עוד גופי ער
נס גדול יהיה פה כל שנה
לעולם לך מכור אשאר...
סופגנייה מתוקה ודשנה!