נמרוד נוי / הוזה אל שדייך |
ומלטף את עורך
חולם את עינייך
אך רואה איזה קץ
המדבר בעיני הוא
מוסיף עוד לראות
איזה עיר אפורה
עם ציפורים דהויות
האור בעינייך הוא חונק
את ליבי
והקור בשפתייך
הוא מקדש בדידותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|