שירים ישנים שכל-כך אהבתי,
חוזרים, חודרים אל עמקי נשמתי.
מחלחלים פנימה, מאיצים נשימה
מפתים, מפרים ברכות שלוותי.

עפעף עליון נושק לתחתון,
שירי אהבה, סולו כינור
קול בס מרטיט חושים
כישוף ללא לחשים.

דואט נצחי
שלא יפסק
אלא למשמע האות.

שירים
מתנגנים להם בחדרי לבבי
מותחים שריריי שפתותיי.

עדינות, עונג עילאי
הוא בחדוות השירה,
צף ועולה לו טוהר העולם
כחומת נגה בצורה.