אל מול חולשתך שתקתי, ידייך מוכתמות בדמי
נשארתי כולי רועדת אחרי שנישקת אותי
עינייך בתוך עיניי, חוצבות מילים בדממה
מרגישה איך ידך סוחטת ממני את הנשימה
לוחשת אלייך מקווה שתשמע בלבך
אך אטמת אותו בפניי, סגרת את עצמך
נשארתי דוממת על שטיח של דם
עדיין מחפשת בך את אותו בן אדם
אהבתי אלייך לא נפסקה גם כשהרגת אותי
נוגעת בך בפעם האחרונה שאדע שאתה אמיתי
והנה לרגע אחד שמה ידי על פנייך
ומתוך ערפל מעוור נוגעות בי דמעותייך
נוגע בי לרגע, נפרד ממני בדרכך
ופתאום מרגישה לידי, מת מוטל גופך.