זה שיר התלמיד שעולה בו פתאום
וכולם שואלים אותו מה קרה לו פתאום
הוא הולך והולך לשומקום עד שבא בלובה באמצע היום
הוא קונה איזה מסטיק אולי אפילו שניים
הוא בדרך החוצה עם הכסף בידיים
מביא ללובה נשיקה על השפתיים ואומר לה תודה
פזמון:
לובה אומרת 'צטערת אני עוזבת
כי אין עבודה ואין שפה
הכל כל כך קשה...קשה...
היא הולכת ובורחת לאחר הצרחת (הצריחה)
עם עלבון על פניה ודמעות בעיניה
פותחת ת'דלת נזרקת למיטה
קופצת ומשתוללת בביתה
לאחר הארוחה המטריפה
פזמון:
לובה אומרת 'צטערת אני עוזבת
כי אין עבודה ואין אין שפה
הכל כל כך קשה...קשה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.