אסף טל / שמרית |
כששימרית רוצה לראות דבר יפה
היא מביטה בראי, וראי.
שמרית מצחיקה את עצמה,
לפעמים עד דמעות.
שמרית נהנית להקשיב לקולה
הנעים, נעים.
היא האדם היחיד המחזיק
בזכות הנפלאה מכולם,
לגעת בשדיה בכל רגע שתחפוץ.
אילו הייתי אני, שמרית,
הייתי מלטפת את עצמי
איפה שמשמעותי,
מצחקקת בהנאה
ולוחשת בקול מלאכי: "כמה נעים להיות שמרית".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|