אמא תמיד אומרת לי  שאני ילדה מאוד מיוחדת (היא כנראה התכוונה
למוזרה).
היא גם תמיד אמרה לי שאני מאוד בררנית, אפילו יותר מדי...
ובגלל זה היא לא מבינה למה אני מסתובבת איתם !
היא אומרת ששרון - היא ילדה זולה
גיא - ילד שלא ייצא ממנו כלום בחיים
תומר - סתם עבריין
עופר - מסומם
היא בכלל לא אוהבת את עופר, כי לפני 4 וחצי חודשים היינו חברים
משהו כמו 5 חודשים אני חושבת, והיא תמיד  אמרה שהוא מזלזל בי
ולא מעריך אותי ולא מעניק לי כלום, מתנהג אליי כמו לזבל -
בקיצור היא שונאת אותו!

היא לא סובלת את זה שאני מסתובבת איתם רק חבל שגיל 17 וחצי זה
לא גיל שאפשר לקבוע לילדים שלך עם מי להסתובב ועם מי לא... וכל
פעם שהיא אומרת מילה רעה על החברים שלי אני משתיקה אותה
באיזו צעקה... היא יכולה להיות לפעמים ממש מעצבנת האמא הזו...

מה שאני הולכת לספר עכשיו קרה ביום שישי לפני כניסת השבת.
עופר בא אליי בבית ספר ואמר לי לבוא בשעה 18:15 לגן שלנו.
הגן שלנו היה המקום הקבוע שלנו. כמעט כל יום היינו נפגשים שם
לסיגריה או דברים אחרים.
לפעמים גם סתם ישבנו. היינו חייבים לשמע את המוסיקה המסריחה של
תומר - הוא שם אותה כל כך חזק שלא הייתה ברירה.


אחרי בית ספר הלכתי לישון! כמו תמיד!
אם היו שואלים אותי ממה אני הכי נהנית הייתי עונה "לישון".
אני אוהבת להתנתק מהמציאות... השינה זו מן בריחה שכזו למקום
טוב יותר, מקום שאני יוצרת אותו...
אף אחד אחר לא מחליט בשבילי מה צריך להיות ואיך...
האמת שאין לי איזה משהו נגד החיים וכל זה אבל אפשר להגיד שהם
די איכזבו אותי.
כשהייתי בת 10 אבא שלי ברח והשאיר את אמא שלי עם חובות מפה ועד
להודעה חדשה...
מאז החיים בבית הם לא חיים!
יש לי גם אחות קטנה בת 7 שקוראים לה בר שכל הזמן מזיינת לי
ת'שכל, אני שונאת אותה!
היא כזו מפונקת - כל הזמן חייבת לקבל הכל! טיפשה...
הגעתי למצב שאני לא מסוגלת לבטוח באף אחד!

תמיד אחרי שאנשים עומדים באיזה מצב לא נעים שניתקלו בו בחיים,
איזו אכזבה, הם תמיד אומרים:
"הבן אדם היחיד שצריך לסמוך עליו - הוא עצמך" חבל שתמיד מגלים
את זה כשמאוחר מדי אחרי שנפגעים כבר!! אחרי שמגיעים למצב שאי
אפשר לתת אמון מלא באף אחד...

אז אני אחזור לסיפור שלי,
כיוונתי את השעון לשעה 17:55 התארגנתי מהר, לקחתי 20 שקל
והלכתי לקיוסק לקנות סיגריות.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בלקנות קופסאות - זה שהן חדשות!
זה עושה לי חשק לעשן!!! זה אולי נשמע קצת מטופש - אבל זו
האמת...
פתחתי את הקופסא והוצאתי סיגריה... הדלקתי... שיואו איזה
כיף... היה כל כך קר והרגשתי אוויר קר נכנס לי לריאות ויוצא...
חלום!

אחרי 10 דקות של הליכה הגעתי לגן - הם לא היו שם
התיישבתי בקרוסלה.
התקשרתי לגיא אבל לא הייתה תשובה, אמרתי לעצמי שאני אחכה עוד
10 דקות ואם הם לא יגיעו אני אלך כי ממש קר ואין לי כוח אליהם
כל כך...

בסוף אחרי 10 דקות הם הגיעו...
הם נכנסו לגן בקולי קולות - נקרעים מצחוק, ממש מסוממים!
גיא ועופר היו פשוט שפוכים !
שאלתי את תומר "תומר, מה קרה לכם? מה עשיתם הפעם?"
הוא הסתכל עליי במן מבט מזוגג שכזה... " עישנו עכשיו גראס..
ושני המטומטים שתו לפני קצת... אבל ממש קצת..."
זה ממש לא נראה כאילו הם שתו קצת - חשבתי לעצמי... הם כאלה
מפגרים לפעמים...
"איפה שרון?" שאלתי.. "היא לא באה בסוף היום?"
עופר הסתכל עליי במבט כל כך מפחיד, הרגשתי כאילו הוא ממש שונא
אותי... כאילו הוא הולך לפגוע בי... אבל אני יודעת שהוא לא
יעשה כלום שייפגע בי זה האלכוהול מדבר ממנו - הרי הוא אחד
החברים שלי!
ואז הוא אמר "הזונה הזו לא באה היום, גם כן שרמוטה!!!"
איך הוא מדבר ככה? אתמול הוא זיין אותה ועכשיו זהו... נגמר?
לא עניתי לו חשבתי שזה אפילו לא מצריך התייחסות מצידי!
אידיוט!

הדלקתי עוד סיגריה!
הם התחילו ללכת מכות כמו מפגרים!!!!
חחח גיא נפל לתוך שלולית !!! זה היה מצחיק!
כמה שזה היה מצחיק זה היה מוגזם הייתה אווירה מוזרה הפעם...
כאילו משהו הולך לקרות.
פתאום היה ברק... אחריו רעם חזק! עברה בי צמרומות בכל הגוף,
הרגשתי שכל השערות שלי סומרות.
"עוד מעט יתחיל מבול" אמרתי  "קראתם לי מסיבה מיוחדת או שאני
יכולה לזוז הבייתה?
לא בא לי ללכת בגשם..."

הם לא ענו... עופר התקרב אליי לאט לאט... הניח את הידיים שלו
על האגן שלי... כמעט על התחת...
נצמד אליי כל כך קרוב שיכולתי להרגיש את הזין שלו... עמד לו
לחרמן הזה...
(הוא באמת חרמן זו אחת הסיבות שניפרדנו כי הוא אחד כזה שלא
דופק חשבון לאף אחד... אם הוא חרמן ובא לו - הוא ישר שולף!)
נדף לו ריח של אלכוהול מהפה..
"את לא זזה מפה לשום מקום.... ברור!!!"
מי הוא שיגיד לי מה לעשות הוא סתם כלומניק... אפס... לא אמרתי
לו את זה כי באמת פחדתי ממנו...
הוא ממש הפחיד אותי... אני מכירה אותם משהו כמו 5 שנים ובחיים
הם לא התנהגו ככה... עובר עליהם משהו... רק דפקתי בו את המבט
העמבני שלי...
הוא עזב אותי והלך לספסל...

"חשיבה מהירה" גיא צעק וזרק לי בירה... תפסתי...
התחלתי לשתות... הייתי מה זה מסטולה - עדין לא התעוררתי
מהשינה...
תומר שם את האוזניות והדליק את הדיסקמן... עד פה יכלו לשמוע מה
שהוא שומע.. מרלין מנסון... גם כן פריק... הם התחילו לשיר(יותר
מדויק - לצרוח)

"The drugs they say make us feel so hollow we love in vain
narcissistic and so shallow the cops and queers to swim you
have to swallow hate today there's no love for
tomorrow..."

ואז הוא התקרב אליי והתחיל להתחכך בי והמשיך לשיר ובו זמנית
לנשק לי את הצוואר...

דחפתי אותו!!!

הוא התיישב לידי  והמשיך לשיר:
"There's a lot of pretty, pretty ones that want to get you
high but all the pretty, pretty ones
הוא התקרב אליי יותר ויותר...
Will leave you low and blow your mind...""

אני רגילה לשטויות שלהם - אבל הפעם זה מוגזם...

התמונה הייתה כזו
גיא מתנדנד ומעשן
עופר שוכב על הספסל - נוגע בעצמו ומלמל משהו!
ותומר לידי על הקרוסלה...
הוא התחיל לסובב אותנו... ממש מהר....
בהתחלה זה היה כיף , אחרי זה כבר הייתה לי סחרחורת איומה, גם
עוד בגלל הבירה...
(הזכרתי כבר שבירה אחת ממש משפיעה עליי?)

הוא סובב יותר ויותר ויותר מה , הרגשתי כאילו עוד שנייה אני
עפה לאלף עזאזל... הייתי מפוחדת...
הם באמת היו מוזרים היום!

"די תומר תפסיק!!! " צרחתי
"יש לי סחרחורת!!! יש לי בחילה...!!! אני לא רואה כלום...!!!
הכל מסתובב...."

פתאום מצאתי את עצמי על הרצפה

גיא מעליי!

הוא קרע לי את הכפתורים מהג'ינס, ונשכב עליי...
"די גיא מה אתה עושה? תרד ממני!!! אתה מכאיב לי..!!!" צעקתי
אבל  זה לא עזר,ככל שצעקתי יותר הוא נעשה  יותר אלים ויותר
תוקפני...
הוא הכניס את הזין שלו!!! זה כל כך כאב- הרגשתי כאילו אני
נקרעת מבפנים - הרגשתי שמושכים אותי למאה כיוונים בבת אחת..!
רציתי למות.. אני חושבת שמבחינה מסויימת מתתי כבר...

הצעקות שלי לא עזרו - עופר עלה עליי גם... הוא משך אותי
מהרגליים, השעין אותי על המגלשה והתחיל לזיין מאחורה- צרחתי
מכאבים אבל אף אחד לא עזר לי... זה לא גרם להם להפסיק!
הם גזלו ממני את הדבר הטהור היחיד שהיה בי - הנשמה שלי!

פתאום הם שמעו משהו בא..."בואו מהר מישהו בא"...
הם נעלמו תוך שנייה, השאירו אותי שם, לשכב לבד.. מדממת, פגועה,
פצועה, שבורה... לבד!!!
אבל אף אחד לא הגיע, לא הייתי מסוגלת לזוז, לא הצלחתי
לעמוד!!!

ה-חברים שלי עשו לי דבר כזה!!!
איך הם היו מסוגלים? ככה לפגוע בי, לשאוב ממני את כל הכוחות,
לרמוס לי את הכבוד!!! להרוס לי את החיים!!! "החיים " היחידים
שאי פעם היו לי זה -הם- !!!

נשארתי לשכב שם אולי איזה שעה

בסופו של דבר הצלחתי לקום (בקושי) וזחלתי עד שהגעתי הבייתה..
ישר נכנסתי להתקלח - הרגשתי כל כך מלוכלכת!!!  מזוהמת!!!
התקלחתי מלא זמן במים רותחים!
נכנסתי למיטה והלכתי לישון...
מאז יש לי סיוטים שרודפים אותי כל הזמן! אני לא יכולה לבטוח בף
אחד לא יכולה להאמין באף אחד!


הרגשתי אשמה, מגעילה, זולה, לא שווה...
לא דיברתי עם אף אחד על זה, שמרתי הכל בבטן...
אמא שמחה - כי הפסקתי להסתובב איתם... התחלתי להדרדר בלימודים
אבל גם לזה היא לא שמה לב כי הייתה כל כך שקועה בחובות ובצרות
שלא היה לה אפילו זמן לדאוג לבת הקטנה שלה, שכל כך צריכה את
אמא שלה...
רק אחרי חצי שנה - שהגעתי למשקל 38... בכל המקצועות היו לי
נכשלים - היא התעוררה...
אישפזו אותי בבית חולים... אמרו שאין עוד הרבה זמן...
בסך הכל אני ילדה שלא ציפתה אף פעם לכלום... לא קיוותה ולא
האמינה... אולי בגלל זה כל זה קרה לי?

בכל מקרה, עכשיו אני שם, בבית חולים..יושבת בחדר וכותבת את
הסיפור... כדי שתדעו מה באמת קרה לי ושאמא לא תחשוב שהבת שלה
יותר מדי עצלנית כדי להילחם בחיים...!!! ושלא תחשוב שהבת שלה
מטומטמת...  כי אחרי שאני אסיים...

אני לא אהיה איתכם  יותר!
להתראות - טופז!!!