"שבתי אל ביתי, למצוא שאת איתי עד בוא הדרך אל סופה."

לאהובי,

חשבתי המון השבוע על איך אני בעצם יודעת שאני אוהבת אותך. לא
רק שטוב לי אתך, לא רק שאני רואה משהו עתידי, או שיש כימיה -
באמת אוהבת.
מגיע לך הסבר, שתבין למה אני כל כך עסוקה בזה. אני בטוחה שגם
אתה חשבת על זה לא מעט, במיוחד בתקופות הקשות.
מישהו אמר לי פעם שאהבה מתחילה מהתחלה, אבל מהי ההתחלה?
בהתחלה לא אהבתי אותך. אתה יודע את זה, אין למה להסתיר. כידיד
אהבתי אותך והסתדרנו מצוין. אח"כ נוספה אהבה? אבל כל מה שאני
זוכרת זה כימיה, שפתאום להיות זוג נראה נחמד.
איך הגענו לשנתיים וחצי?
אני לא אומרת שהן לא היו מדהימות, קשות ונפלאות, אבל למה אנחנו
ביחד?
אנחנו יודעים שלא מהרגל, כי אז לא היינו חוזרים אחרי שרבנו, לא
היה לנו אכפת מהדברים שגורמים לנו לריב ולא היו הרבה רגעים
נפלאים.
אז חשבתי על זה והחלטתי שאני אוהבת אותך כי טוב לי אתך, כי אתה
גורם לי לחייך, כי אתה חכם ומוכשר ואני מתחברת אליך בהמון
מובנים. אתה גורם לי לרצות להיות מישהי טובה יותר בכל מובן.
עכשיו כשאני מסתכלת על זה, זאת משמעות האהבה.
כשאכפת לך ממישהו, כשאתה לא מוכן להרפות או לוותר ותעשה הכל
בשבילו. אפילו אם אני עקשנית בריבים ושותקת, כי אני תמיד סולחת
ומחבקת בסוף, כי ברגע שאנחנו רבים, אני כבר לא סולחת לעצמי
שאני בכלל כועסת ומתנהגת כמו אידיוטית ואני מפחדת תמיד שמשהו
יקרה ואני לא אספיק לחבק אותך שוב.
לאהוב זה גם לבנות ציפיות, כי אני תמיד מאמינה שאתה יכול לעמוד
בזה. לאהוב זה להוריד ציפיות כי אתה בלחץ. לאהוב זה לשבת
ולכתוב את המכתב הזה מכל הלב ולהעמיד את עצמך במבחן אמת.
כי אני לא מפחדת שיש מישהו בחוץ שאני אסתדר איתו יותר טוב
ויידע לעשות את כל הדברים שאני רוצה לפני שאני אבקש, כי רק
אותך אני אוהבת באמת.
אני לא יודעת מה יהיה בעתיד ואולי לא תמיד נסתדר, אבל מה שצריך
לקרות קורה. גם אם אתה לא מאמין בגורל (גם אני לא), אתה יודע
שזה נכון עמוק בפנים.
אתה יודע שרוב התקופות שלנו היו רעות. תמיד היו אנשים שלא
פירגנו, סיטואציות של לחץ ועוד הרבה דברים, אבל הם לא הפרידו
בינינו (ליותר מדי זמן) ואני באמת חושבת שעם הזמן נלמד איך לא
לתת להם להשפיע לנו על הקשר. אולי זאת אהבה, ללמוד אחד על
השני, להתפשר בתקופות מסוימות ולברוח ביחד לבד.
אני רוצה שתדע שבתקופה האחרונה, כשאתה לא פה ואני חושבת על
משהו נחמד שנעשה בסופ"ש, אני מחייכת חיוך גדול שמיד מחליף את
עצמו בדמעות. גם זאת אהבה, להתגעגע אליך כל יום עד דמעות.
איך יודעים שאתה אוהב מישהו? פשוט יודעים? אולי זה צריך להיות
ברור אבל זה לא.
איך אנחנו יודעים שאנחנו לא עניין זמני? אולי לא צריך לדעת?
אולי מספיק שעכשיו אני אוהבת אותך ואתה אוהב אותי וצריך לזרום
עם זה?
אבל אנחנו כבר שנתיים וחצי ועדיין אוהבים ומפחיד אותי לשמוע על
זוגות שנפרדים אחרי חמש שנים. למה דווקא אז?
מה קורה אחרי חמש שנים שלא קרה אחרי שלוש? זה חייב להיות משהו
גדול או התפוררות איטית?
אתה מאמין שאהבה תמיד נשארת, אבל התקשורת, אם היא גרועה, יכולה
להשכיח את זה? או שאהבה זה משהו שנעלם עם הזמן?
אני לא מדברת על אכפתיות או חיבה, אלא על אהבה. אני לא רוצה
להיות איתך כי התרגלתי ולהגיע לגיל 40 ולהגיד שהתרגלתי אלייך
ואני נשארת בשביל הילדים או כל דבר אחר.
אני רוצה להתאהב בך כל יום מחדש, כמו עכשיו. לגלות עליך פרטים
חדשים, לעשות ביחד דברים נפלאים ולדעת שרק אתך אני יכולה באמת
לדבר.
אני רוצה להפסיק לריב.  ואני יודעת שככה זה בחיים, צריך לדעת
שיבואו ריבים, אבל אני רוצה שנהיה חזקים בשביל לעבור אותם.
כי אני אוהבת אותנו. אנחנו כל כך מתוקים ביחד. אנחנו חכמים
ביחד ומסוגלים להכל. אני אוהבת איך שאתה גורם לי להרגיש, שהכל
אפשרי וכל מה שבא לי ומה שאני מרגישה זה טבעי ובסדר, שאני תמיד
נראית נפלא, שתמיד השיער שלי בדיוק איך שאתה אוהב ושכל מה שאני
אומרת זה נורא חכם או משעשע. לפעמים אני מרגישה שאני אתך רק כי
אתה גורם לי להרגיש כל כך טוב עם עצמי, אבל אז אני נזכרת שיש
תקופות קשות ושגם בהן אני נשארת. בכלל, בזמן האחרון רבנו יותר
מדי בשביל שאני אהיה אתך רק כדי להרגיש טוב.
אבל ברצינות, אני מרגישה שאתה לא יודע כמה אני גאה בך. אתה
מוכשר להפליא ולפעמים לא יודע עד כמה. זה טוב, שלא תשתחצן. כמה
שאתה חכם, אתה תמיד גורם לי לחשוב שאני חכמה לא פחות ושאני
מסוגלת בדיוק כמוך אם הייתי רוצה. זה באמת גורם לי להרגיש טוב
לגבי עצמי.
בחודש האחרון אני פשוט לא מאמינה כמה יפה אתה, כי למרות שהיית
מקסים קודם (ובגלל זה התאהבתי בך, לא? כמה שטחית אני), עכשיו
אתה יפה פי עשר.
אז זהו. אולי בין השורות האלו יש את הסוד הגדול שחיפשתי, של
האהבה. מה שיש בינינו, ואין לכל כך הרבה אנשים. מה שיש לנו
ואנחנו נאבקים עליו קשה, כי אנחנו לא ניתן לו לחמוק, לא
כשעבדנו כל כך קשה על להשיג אותו.
רציתי לכתוב שאני אוהבת אותך, אוהבת אותך מאוד. גם כשאני לא
בטוחה שתמיד נסתדר, או אם אנחנו הכי מתאימים מבחינת תקשורת -
אני אוהב אותך תמיד.
כי זאת הרגשה; זה יותר מכימיה, פשוטה או מסובכת - זה לדעת שאני
שלך ולכן אני אהיה בסדר, לא משנה מה.
אז רציתי להגיד לך לילה טוב ושאני אוהבת אותך. אני אוהבת
ושולחת מיליוני חיבוקים ונשיקות זוגיות.

אל תפסיק לאהוב אותי.