|
אחרי שהאור גז מה
הכל נשפך
נהרות של נוזל מלוח
ונוזל מתוק.
נשמת לרווחה.
רציתי ללכת.
סדיסטית שכמותי.
הלכתי,
למלא את הים
בנוזל מלוח, נוזל מתוק ודם.
הייתי חלשה מדי
מכדי לאסוף את חפציי.
נשכבתי שותתת
ואתה כבר מת
מתחפר בגומת גופי
וידך עוטפת אותי
ואני מלטפת ובוכה
בוכה ומנגבת
נפרדת,
מכל מה שלא רצית להפסיד. |
|
|
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
מהמכולת,
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
קונה שם...
לא משנה.
ראובן, החבר
הקודם של שלי
שוב בדיכאון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.