הולכת בין הטיפות
מבטה קר, נוחת רחוק מעלי
צועדת ממני, פוחדת לעזוב
אולי בחוץ אין יותר טוב
תתקרבי אלי, יותר רחוק
אין בך שום דבר מתוק
אבל ניחוח התשוקה
מנע ממני להביט בעד הדמעה
ומתוך ארמון שקוף נראית לי
דואגת לעצמך
לא רואה אותי גוסס בלבך
נוגעת בי מתוך סלידה, מנשקת בשנאה
מביטה בי כאילו אני תועבה
אהובה, אני נכון לכל הלהט
להתעלסות הריב הגדול
למשחקי הכוחות המשפילים
שנינו מנוצחים על ברכיים
ואני המושפל, כמו תמיד
מוכתב מלמעלה
קופידון לא יבזבז עוד חץ.
אני מתפוצץ.