אנשים חיים,
ועם הזמן מתים.
ובעלי חיים,
עושים מה שהם רוצים.
הלבבות אוהבים,
המוחות קולטים.
ואותך אוהבים,
והדברים לא חוזרים.

העולם המוזר,
עשה הכל לא כך.
ודבר לא חזר,
זה לא נורא כל כך.
העולם המוזר,
אוהב להכאיב.
הורג אנשים,
ולא מחזיר.

האמה בולעת
כל דבר בדרכה.
והדמעה נובעת,
מעיניך.
השדה רעבה,
וצמאה לדם.
היא לא בחברה,
של כל אדם חכם.

מה קורה בלבו,
של כל אדם תמים?
האם אימו,
נותנת לא בית חמים?
אל תלך לים,
ביום כה גשום.
הוא בכלל לא חם,
וזה לא יום קסום.

מי חולם חלומות,
ביום הסוער?
למי נותרו אהבות,
בניחוח בוער?
מי חולם סיוטים,
ביום החמים?
הוא מקבל איומים,
וזה בכלל לא נעים.

העולם המוזר,
עשה הכל לא כך...
ודבר לא חזר,
זה לא נורא כל כך...
העולם המוזר,
אוהב להכאיב.
הורג אנשים,
ולא מחזיר.

אני הולכת לישון,
וחלומות רבים לחלום.
אך אולי רק היום -
חלומות לא אחלום.
אולי אצא לטיול,
בחולצה עם שרוול.
אולי אפגוש בחתול,
או אמצא איזה בול...

העולם המוזר,
עשה הכל לא כך...
ודבר לא חזר,
זה לא נורא כל כך...
העולם המוזר,
אוהב להכאיב.
הורג אנשים,
ולא מחזיר.

ת'חולות אעבור,
הימים יוחלפו...
או איתי תעבור,
וחלומות יתגשמו...
מה קורה לי בראש?
תענה - בן אנוש...
אני עוברת בים,
ובזה אין עניין...

העולם המוזר,
עשה הכל לא כך...
ודבר לא חזר,
זה לא נורא כל כך...
העולם המוזר,
אוהב להכאיב.
הורג אנשים,
ולא מחזיר.