כשהיה לי חבר הוא הבין, הוא אוהב אותי. לא היה לו כל כך הרבה
ברירות, אלא לחכות שניפרד. אבל ידע שלא משנה מה, הוא צריך לדבר
איתי על זה...
באחת מארוחות הערב עם כל החבר'ה הוא רמז לי שהוא רוצה לדבר
איתי על משהו. כשכולם הלכו ורק אנחנו נשארנו בשולחן, הוא אמר
לי: "תקשיבי, אנחנו צריכים לדבר... אבל שהמצב ישתנה..."
איך שאמר את זה ידעתי למה הוא מתכוון ומה הוא רוצה להגיד לי.
עבר חודש מאז שהוא אמר לי את זה.
בינתיים אני וחבר שלי נפרדנו (אנחנו כבר שבועיים לא ביחד), עוד
בן שם עלי עין, על עוד בן התעצבנתי, בפני עוד בן התנצלתי, אבל
על זה עם ידיד שלי לא דיברתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.