פנטאורוס פתח באי-חשק בולט את הקופסה הגדולה שהונחה על שולחנו.
האותיות שהוצמדו אליה פרטו את המטלה השבועית שעליו לבצע לצורך
הקורס בהתנהגות קבוצתית. היתה זו כבר המטלה השלוש-עשרה, והוא
חש מיאוס הולך וגובר ככל שהצטברו הקופסאות שהגיעו במנהרת
הליתיום. הוא שלף מהקופסא את החבילות השונות, את שק הגרגרים,
את כף החפירה והמינרלים, את גושי החול, הגדר האלסטית ואת יתר
האביזרים הזעירים שהגיעו באותה ערכה. הוא עיין שוב בהוראות
ופניו התכרכמו. האותיות היו סתומות עבורו.

הוא נחפז והושיט את מוט התקשורת אל כדור הבזק ואז משך אותו
באיטיות לאחור בתנועה חצי סיבובית. כשהופיעה השתקפותה של
גינילה, מתבוננת אף היא ביאוש בערכה שקיבלה, חש פנטאורוס
הקלת-מה, בבחינת צרת רבים חצי נחמה. "טור חלופי"? הוא שאל בקול
רם, שהקפיץ גינילה ממקומה. היא התבוננה לכוון הכדור שלפניה
וחיוך עגום התפשט על פניה כשזיהתה את דמותו של פנטאורוס. "כן,
גם אצלך?" היא תהתה. "אותו דבר, נמאס כבר", הוא מלמל. "יש
סיכוי שנוכל לעבוד על זה יחד?" גינילה הנהנה והושיטה את מוט
התקשורת לכוונו - "בעוד שני מחזורים". הוא שמח לשמוע זאת.
הכדור כבה.

בחלוף שני מחזורי היקף, בדיוק במועד שהזמינו מראש מחרושת
ההנהגה לצורך ביצוע הפרוייקט, התייצבה אמנם גינילה בחצר
הניסויים. פנטאורוס כבר המתין לה שם. הוא הספיק לפזר את
הנמלישים הקטנטנות מסביב לחצר וצפה בהן בוחרות מנהיגה בתהליך
מרתק שנחקר כבר מאות פעמים על ידי כל המומחים, מתארגנות חיש קל
בטור ארוך וצועדות בזריזות בזו אחר זו, כשהמנהיגה בראש. אחר כך
שב ופיזר, בהתאם להוראות, את כל סוגי המינרלים הצבעוניים
שנמצאו בערכה. היו שם כמאה וחמישים פורפלים אדומים, ולא פחות
מזה סגולים, צהובים וירוקים. בערכה היה גם מינרל מקורנן אחד
זהוב אותו הציב במרכז החצר. הפעילות היתה מרובה ומאומצת. אחרי
שסיים הוא התפנה להתבונן בנמלישים משך זמן לא קצר וכאשר גינילה
הצטרפה היה כבר מותש. הבהייה בצעידה המהירה לשום-מקום גרמה לו
להתעייף מהר מכפי שציפה.

"נמלישים", לחשה גינילה. "תראה איך הן רצות על שני המחושים
האלה, כבר מליוני מחזורים. שווי-המשקל העדין הזה, כל כך
מושלם". פנטאורוס לא התרשם. הוא היה דורך עליהן ללא שום היסוס,
כפי שאהב לעשות בילדותו, אלמלא היה זקוק להן להצלחת הניסוי
ואלמלא התיעוד החזותי שנכח בחצר הניסויים בכל עת.

"שפוך את חול הגרגרים וערום אותו למבנה חרוטי" הקריאה גינילה
מפורמאט ההוראות "בקצה הקונוס שבץ את לוח הצדודית. הצב פיתוי
מעל הקונוס והכן מתאר לבדיקת ההשלכות על הציות". פנטאורוס קימט
את מצחו ונהם "אני שונא את ההוראות המחורבנות האלה. תמיד זה
נראה כאילו נכתבו מתוך שינה. מה הם רוצים מאתנו?". הוא החל
להכין גבעת חול קטנה ועשה מאמץ ניכר לשוות לה צורה קונוסית, על
פי ההוראות. לאחר מספר דקות של התמוטטויות חוזרות ונשנות, הוא
הצליח לחזק ולהדק את הדפנות ולייצב את הקונוס, באמצעות הזלפת
נוזלי צפידה, לא לפני שגידף בקול הולך וגובר את כותבי ההוראות
ויוזמי הפרוייקטים לדורותיהם ואיחל להם קץ קשה במיוחד. גינילה
ניסתה להסות אותו שוב ושוב והצביעה על התיעוד החזותי, אך הוא
נחר בבוז. הוא תקע את לוח הצדודית בקצה הקונוס, ניער מעצמו את
כל החול המיותר והתבונן בה בחוסר סבלנות.

"הצב פיתוי מעל הקונוס" חזרה גינילה על ההוראות. "פיתוי...
פיתוי... איזה פיתוי לעזאזל?" התכעס פנטאורוס. הוא הביט
בגינילה שחייכה אליו בנועם. היא היתה פיתוי מרגש במיוחד, אבל
הוא לא העז לחשוף זאת, במיוחד לאור ההערה שכבר נצרבה במרשם
האישי שלו לאחר הסיפור ההוא במערת נינאוס. עם זאת, הוא התקשה
להשתלט על הדחף החזק לכרוך את הטלף השלישית שלו בלולאת הביניים
שלה. אמנם זה לא היה החיבור החזק ביותר, אך הוא לא העז אפילו
להרשות לעצמו לדמיין את שילוב האנקולים. אוה, אלוהי היקום, זה
מעבר לכל אפשרות.

הם עיינו שוב ושוב בפלטפורמה, ולבסוף אמרה גינילה באיטיות
מהורהרת: "אש". פנטאורוס ידע מיד שהיא צודקת. אמנם, השגת אש
היתה אחת המשימות הקשות ביותר על גבי סימונדו-2, ואולם מאחר
שהם כבר עמדו בצוותא במשימה שהצריכה הבערת טלית נווה בפרוייקט
השלישי שלהם, לא היתה להם כל בעיה להפיק אותה מחדש מתוך העזרים
שקיבלו. ההצתה ארכה לא מעט זמן, ואולם מרגע שצלחה בידם, הם
יצקו אותה מעל הקונוס כך שריחפה מעליו במרחק קטן. כעת היה
הקונוס מכוסה כמעט כולו בעשן סמיך והאש בערה מעליו.

הם צפו בנמלישים. הפיתוי עשה את שלו היטב. היה ברור שתשומת הלב
של הראשונות בטור הופנתה אל האש והעשן. הטור התקדם במהירות
לכוון הקונוס. מאחר שהן היו בצידה השני של החצר, זה ארך לא מעט
זמן, אך לבסוף הן הגיעו עד למרגלותיו. הטור התכנס והתכווץ
והנמלישים נאספו יחדיו. הן נגעו זו בזו במחושיהן וניכרה תכונה
רבה. לבסוף החלה אחת מהן לטפס במעלה הקונוס, שהיה גדול ממנה פי
שלוש מאות לערך. גינילה זיהתה מיד שמדובר במנהיגה עצמה.

המנהיגה טיפסה זמן ממושך, ופנטאורוס כבר איבד את סבלנותו. הוא
ביקש מגינילה לפקח בזמן שהוא הלך לנמנם בפאתי החצר. גינילה
העירה אותו בהתרגשות כשהנמליש הגיעה לפסגה. "יש לי רעיון !"
היא קראה בהתלהבות. "שים לב" - היא הוציאה מהערכה גדר אלסטית
דוקרנית והקיפה את הקצה העליון של הקונוס, במקום בו התמקמה
הנמליש, כך שנמנעה ממנה הדרך למטה. "בוא נראה מה הם יעשו לאורך
זמן בלעדיה" היא צהלה "אני בטוחה שזה יתן לנו את הפתרון".

פנטאורוס הביט בשותפתו בהערכה גוברת. לא היתה זו הפעם הראשונה
בה הצליחה לנווט את המשימות המשותפות שלהם לפתרונות יצירתיים.
הוא חש שיכולותיה עולות על שלו והדבר גרם לו גם לקנאה מסוימת.
הוא חש במתח הפנימי בין משיכתו אליה לבין תחושת הנחיתות שלו
במחיצתה. הוא שלח מחוש הססני לכוון שתי הצבתות הקדמיות שלה, אך
משהבחין במבטה המופתע ובפעולת הנעילה האינסטינקטיבית שלה, מיהר
לגלגל אותו למקומו. עם זאת, לא יכול היה להסתיר את התקשות הזיז
האחורי, ונדמה היה לו שראה התפשטות של גוון ירקרק-ביישני משהו
בקדמת הבטן התיכונה של גינילה.

הנמליש חיפשה מוצא משך זמן רב, ללא הצלחה. הם החליטו להשאיר את
המצב כך משך שני מחזורים שלמים וחזרו לבסיס. ההמתנה היתה מורטת
עצבים ונדמתה כמאה מחזורים שלמים, אך היא השתלמה. כששבו לחצר
הניסויים בתום התקופה, נדהמו לראות כי הפרוייקט הצליח מעל
למשוער - הנמלישים נאספו במעגל סביב המינרל המוזהב והיה ברור
כי התכנסו סביב מנהיגה חדשה אשר הפכה וגלגלה את המינרל לכוונים
שונים. פנטאורוס גיחך. "הניסוי הזה קל מאד" הוא אמר ביהירות.
גינילה הסירה את המחסום מראש הקונוס והנמליש חטפה את לוח
הצדודית ומיהרה לרדת מטה. הם צפו מרותקים כיצד היא מחישה את
צעדיה ככל שהיא מתקדמת במדרון. בהתקרבה למרגלות הקונוס היא
זיהתה את ההתכנסות סביב המינרל הזהוב. ניכר היה שהגעתה הפתיעה
את חברותיה והחלה מהומה. בשלב מסוים ניכר היה שהנמליש מגלה
התנהגות בלתי רגילה, והיא החלה לכתוש בזעם את לוח הצדודית.

גינילה התמתחה בסיפוק, דבר שגרם לסדרה של קולות פקיקה. "זה
מספיק. אני כבר אכתוב את המסקנות. יש לנו תוצאות מצוינות".
פנטאורוס לא יכול היה להתאפק וחיכך את הזיף השמאלי שלה - "אין
כמוך". גינילה שוב הוריקה. היא כבר ידעה מהגותנאית שבעתיד
הקרוב תזכה לקבל מפנטאורוס כרומוזומים מוגדלים, אך לא גילתה לו
על כך. היא נתנה לו להבשיל. עוד פרוייקט אחד ותיפתח עבורו.