New Stage - Go To Main Page


שוקי: "(דופק על הדלת של החדר של סטרוליק) סטרוליק! סטרוליק,
למה הדלת נעולה?"
סטרוליק: "(קריאה עמומה) אני עסוק!"
ש: "חבר שלך חוזר מחו"ל וככה אתה מקבל אותו?"
ס: " שנייה שוקי!"
ש: "(מצמיד את האוזן לדלת) אתה ישן או מאונן?"
ס: "לא שוקי, עוד חמש דקות אני יוצא!"
ש: "נו בחיאת, אתה לא מספר לחבר?"
ס: "די שוקי, חכה, פשוט... פשוט..."
ש: "נו מה קורה? יש לך את שאר היום לגזום שיערות חור תחת"
ס: "שוקי אני עסוק בלזיין פה מישהי כוסית!"
ש: "טוב. (עומד ללכת וסב לדלת להקשיב) איך היא? טובה?"
ס: "היא בסדר, אבל יש לה איזה שומה מגעילה בתוך האוזן"
ש: "(שומע רעש מבפנים) איזה דוחה, היא לא מתכוונת להסיר את
זה?"
הדלת נפתחת ויוצאת בסערה איזה מישהי.
ס: "(לבחורה) לא רואים לך אותה!"
ש: "בטח שלא רואים אותה, יש עליה מחמם אוזן"
ס: "אתה לא יודע כמה זמן לקח לי לשכנע אותה שקר לה רק באוזן
הזאת"
בחורה: "בן זונה!" דלת הכניסה נטרקת.
ש: "תגיד סטרוליק, הפרעתי לכם?"
ס: "לא, רק היינו באמצע משהו, פעם הבאה כשאתה מגיע תדפוק על
הדלת כניסה, אני אפתח לך"
ש: "הייתי דופק בדלת פשוט ראיתי שקל לפרוץ למנעול שלך אז
נכנסתי"
ס: "ממתי אתה יודע לפרוץ למנעולים? זה מה שלימדו אותך שם
בברן?"
ש: "כן, אבל זה לא קשור ללימודים. אני לא יודע אם אתה זוכר אבל
חיי סטודנט הם קשים. אין כסף וצריך לאלתר. אם אתה מאבד מפתח
לדירה אז או שאתה צריך לרצוח את השותף ולקחת את הצרור שלו או
שאתה לומד לפרוץ"
ס: "וואלה. הבאת לי סיגריות מקומיות?"
ש: "כן, אני הכנתי אותן. לא היה לי כסף לבזבז על סיגריות אז
הכנתי לך סיגריות מדברים שהיו בסביבה"
ס: "אבל רציתי סיגריות עם שם נאצי כמו 'יודן-אש' או 'מרלבורו
קיל דה ג'וז לייט'"
ש: "(מחפש בפלאפון איזה שם) אוף, אני לא מוצא את זה. סטרוליק,
חפש בספר טלפונים תחת האות מ'"
ס: "(פותח ספר טלפונים מחפש ומגיע לאות מ') מה לחפש?"
ש: "תסתכל באות מ' תחת השם(מתפרץ) 'מעניין ת'סבתא שלי איזה
סיגריות רצית'. (מחייך) טמבל"
ס: "בואנה באת בזמן שוקי, חברה שלי כמעט שיעממה אותי למוות.
בסוף הסתדרתי איתה אבל עכשיו שהצלחת להעיף אותה מהבית שלי אני
חש הקלה"
ש: "מה, סקס שגרתי מדי?"
ס: "הכול שגרתי מדי. למען השם ואסור לי להרביץ נאדים חופשי כמו
עם כחלילית או מרעומה. גם את זה פתרתי - מאחר והיא אלרגית לאבק
דאגתי כל פעם אחרי שאכלתי פלאפל חריף עם ימבה עמבה לחזור לפניה
הביתה ולנער את השטיחון כניסה על המיטה ככה שכששכבנו לישון
נסתם לה האף מהאלרגיה והרבצתי כמה ריחנים"
ש: "ואז כשהיא שואלת אותך 'איך זה שכל כך קר בבית ואתה כזה
חם?'. מה אתה עונה לה, שזה ההילה שלך?"
ס: "אני אומר לה שאני מתרגש כל פעם מחדש להיות איתה ומרגיש את
כולי בוער מבפנים"
מסתכלים זה בעיני זה.
ש: "אם רק היה אפשר להשמיד את הנשים השגרתיות"
ס: "וגם זה בטח היה באיזה מכשיר הריגה שגרתי... זיקנה או משהו
כזה"
ש: "טוב נו, אם לסבתא היו גלגלים..."
ס: "אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה בורחת מהנאצים"
ש: "(שולף את הסיגריות) בבקשה, התכבד בסיגריות שוקינגן,
סיגריות מתערובת מיוחדת של-"
סטרוליק מצית לשוקי את הזקן.
ש: "מה אתה עושה?!"
ס: "לפעמים אני יושב ורואה טלויזיה והסיגריה שמציצה מהקופסה על
השולחן מדברת אליי ואומרת לי 'תעשן אותי סטרוליק, בחיאת!' אז
כשאני מצית אותה היא מפסיקה לדבר, חשבתי שזה יעבוד גם איתך"
ש: "(מביא ראסיה לסטרוליק) איזה קטע, כשאתה עושה את זה לבנאדם
הוא מוריד לך ראסיה"
סטרוליק מתאושש ומצית את הסיגריה. מיד הוא משתעל חזק.
ס: "(מסנן בשיעול) מה יש בזה?!"
ש: "טבק ושאר ירקות"
ס: "יש בזה ירקות?!?!"
ש: "לא טיפשון, לא מילולית ירקות. יש בזה עוד דברים כמו זרוע
של סנאי. (לעצמו) היה קשה ללכוד את הממזר. (בחיוך הקלה
לסטרוליק) אבל ברוך השם יש בימינו רימוני רסס. היה לנו עטלף
בדירה, כל הזמן דבוק לתיקרה. כשהכנתי לך את התערובת בבלנדר-"
ס: "בלנדר? מי עושה טבק בבלנדר?"
ש: "ראיתי רשום על קופסאות 'בלנד' אז הכנסתי לבלנדר, אותו
שורש, לא?"
ס: "כן, ושוקי זה אותו שורש כמו 'מעאפן'"
ש: "אז השארתי את הבלנדר כל הלילה פועל ולא שמתי מכסה כדי
שהתערובת תתאוורר וכנראה שיוהאן, העטלף, התאבד לתוכו"
ס: "באותה מידה היית יכול לקנות לי נובלס".
עין נופלת מקצה הסיגריה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/2/04 2:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב וולצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה