יונתן לבנון / היא |
היא עמדה שם ברחוב.
שיערה היה נוצץ בפנסי הרחוב.
עיניה כמו שני יהלומים כחולים.
לא יכולתי להוריד את המבט שלי ממנה.
היא הייתה כמו מגנט לעיניים שלי.
היופי שלה היה מדהים.
ואז הבנתי.
היא מחכה לחבר שלה.
לקחתי את האקדח ותקעתי כדור בראש.
זהו.
אין יותר אכזבות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|