ימית גיל / Behind bars |
בעייני נגמר הברק
ראשי מתפוצץ, נפשי מרגישה דכדוך
אני הולכת אחורה בצעדי ענק.
כבר הפסקתי להתקדם לעבר האושר
נמאס לי לבכות, נמאס לי לחיות
כי בעייני אחרים אני עדיין בוסר
ואני רק רוצה בחופש שמגיע לי לשלוט!
מחוסר ברירה נעשיתי קרירה
לחיי כבר אין משמעות
נפשי מרגישה כמו אסירה
בגוף שמציב לה יותר מידי גבולות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|