ליאל אדמון / אגואיזם |
אני יכול לראות את אשנבי הלילה
נפערים לאט, לאט
צמרות עצים מזדקרים לרחשי הסתיו
ונשכחים בתוך החשכה.
כשאני אגואיסט לפעמים -
גופי המצומק מוצף
בציפייה לגשם
הולך על חוף, ניצב מול הרוח
כך שפני מפצלים את זרימתה לשניים.
כשאני אגואיסט לפעמים -
אני כותב אותיות, מילים,
חצאי משפטים
שירים
מקריא אותם
הצלילים מענגים אותי.
כשאני אגואיסט לפעמים -
אני בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|