פתחתי את השער, ובצעדים קטנים הלכתי,
אחרי רגעים מספר לחלקתך הגעתי;
האבן הגדולה רטובה כמו לחיי,
"אבא, גם אתה בוכה שם בקבר?"
פותחת בפליאה את שתי עיניי;

אמא אז הסבירה שניקו את האבן הגדולה,
היא אמרה שזה לכבודך וקראה לה מצבה;
שמחתי שאנשים נוספים מכבדים אותך,
אפילו שאיני מכירה אותם ואתה מונח בקברך;
"אמא, אבא רואה כמה אותו אוהבים", שאלתי
"נשמתו בשמים רואה הכל ושומרת עלינו", היא ענתה לי.

ישבתי שם ליד קברו של אבא, וקראתי את המילים;
את שמו, תאריך הלידה,
שם הוריו ודרגתו בצבא;
ובזמן שליטפתי את האבן הגדולה,
דמעות זלגו על לחיי
ואגם קטן על המצבה נקווה;
וכשראיתי על השיש הקר את המים,
חשבתי: "בטח אבא בוכה שם למעלה בשמים..."