אני מעבירה את זה
עוד פעם ופעם במוח
ולא מסוגלת לתפוס
שישבת ורק הסתכלת
איך נשברה לי הכוס.
לא ניקית,
שום תנועה לא עשית,
רק צפית בשברים
ואמרת לי כמה יפים הם
ואיזה רסיסים עדינים.
ולא הסתכלת עלי
סתם אמרת מתוך הרהור
איך שהשמש משתקפת בהם
ויש קשתות קטנות ונוצצות
שמדלגות בין הרסיסים.
אילו רק הסתכלת לעברי
היית רואה
שגם על הפנים שלי היה רסיס
של דמעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.