|
המילים שלי מתאדות
אל היופי שלך
היאושים והפחדים נעלמים
מולך
העצב נמס והבדידות נמוגה
כשאת שוכבת ישנה
הלחי שלך מלטפת את הכרית
העיניים שלך עצומות כמו תחת של תינוק
אני רוטט ובוכה בלי קול, בלי דמעות
כשאני חושב על מה שאני הולך לעשות לך כשתתעוררי
ואת ממשיכה לישון, למרות שכבר צהריים וצריך
ללכת לעבודה ולהוציא את הכלב
לחרבן בחוץ |
|
|
פתאום אנשים
באים ואומרים
לי. מיכלי, שכחו
ממך.
את כבר לא
בחמישיה הפותחת
של הסלוגנימיים.
סלונגימיים.
סלוגנטישתים.
שיט.
אתם יודעים שאני
קאפ די?
מיכלי מקמבקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.