|
קצת התפייטות לימים שבין ט"ו בשבט אצלנו ויומו של ולנטיין
בנכר,
מוקדש לזו שקראה ראשונה.
בשערה הופיעה ציפור זרה
ריחות רחוקים כולה טבולה
בין בדים פריחה בשרה
ולנקבה השיבה את אגמיותה
רחש גלים בשתיקה פזרה
עטופה בקור שירה כבשה
אארוג ברון אל מול יופיה
השמש תזרח ואני איתה. |
|
|
"נמאס לי. נמאס
מהשקרים,
מההכחשה, כל
הילדות המפגרות
ששרות את
השטויות הללו.
עד מתי ישפך דמו
לשווא ?!"
זעקתו של פרפר
ניצול שואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.