דוד ארינזון / מעבר לכאב |
התרגלתי לדקירות הנוקבות של המהות שלך
אותה חרב מעוקלת אשר מראה אותותיה
בכל פעם שאני עוצם את עיני.
את מרפה ממנה קלות אולם אני שולח אותה חזרה אל תוכי,
מכריח את עצמי לדמם ואותך לצפות בי נופל על הקרקע.
שכוב על זירת הקרב אשר אבד לי עוד מימים עברו,
חולם על תרועות ניצחון בעוד נושם את נשימתי האחרונה.
אולם בכל זאת ממשיך אני להלך בין אנשים,
מוכה דם,
מוכה ייסורים,
נושם נשימה אילמת בשפתיים סדוקות,
אני חי מעבר לכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|