שירז רוזן / את אני |
עינייך סגורות לנשמה
כמה סבלת בשביל שפיותך
אף אחד לא הקשיב
כי לא ידעו איך
שלא נותרה שום תקווה
לקחה אותך השממה
העולם אינו מוכן לקבל יופייך
שמות ללא משמעות
על קירות מתאבנים
קוץ כסוף גל מתהפך
עכשיו אני חושבת שאני יודעת
יש בי יהב לשחררך לחופש
אליו את שייכת
כלואה בין הסדינים
מתהלכת בין זרים
זועקת לקבלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|