שירה ליידי-וייס / נעילה |
כנראה בגלל אופורית אהבה
וערפול חושים
ואני זוכרת
כמה קר היה באותו הערב
איך התעוררתי למחרת עם
מחלת דמעות
שאפילו המומחים לא ידעו לרפא
וצפיתי
באילוץ מייסר
כיצד אנשים נעלמים
ממשיכים בחייהם הבריאים
פותחים
וסוגרים אחריהם
דלתות ננעלות
וייחלתי בדמעות צורבות
למפתח שישוב
באחרית הימים
לנעול את דלתי
אך לשווא
ובשתיקה
בכיתי דמעות אחרונות
על מנעול שנשבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|