[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב בן זקרי
/
עניין של זמן

לפעמים אני נדהם מעוצמת הזמן.
איך שהוא משנה את העולם, ברגע אחד קטן.
לפעמים אני ממש מתרגש ממה שיכול לקרות בדקה.
בזמן כל כך קטן, שמספיק ליריקה.
בדקה אחת אפשר לשמוח ואפשר לבכות.
בדקה אחת אפשר למות ואפשר לחיות.
בדקה אחת, אפשר לשנוא ואפשר לאהוב.
בדקה אחת אפשר להתעשר, או ליפול לרחוב.
בדקה אחת אפשר לבנות ואפשר להרוס.
בדקה אחת אפשר להתחזק ואפשר לקרוס.
בדקה אחת, אפשר לנטוע ואפשר לעקור.
בדקה אחת אפשר לשכוח ואפשר לזכור.
בדקה אחת אפשר לבכות ואפשר לצחוק.
בדקה אחת, אפשר להגיע רחוק.
בדקה אחת אפשר להכיר את כל העולם.
בדקה אחת, אפשר לריב עם כולם.
בדקה אחת, אפשר לרפאות ואפשר להרוג.
בדקה אחת, אפשר לתעב ואפשר לערוג.
בדקה אחת, אפשר לוותר ואפשר להילחם.
בדקה אחת אפשר להתאכזר ואפשר לרחם.
בדקה אחת, אפשר להתאבד.
בדקה אחת, אפשר לאבד....
בדקה אחת, אפשר להצטער.
בדקה אחת, אפשר להתבגר.
בדקה אחת, אפשר לא לעשות כלום.
בדקה אחת אפשר לפתוח את האטום.
בדקה אחת, אפשר לשרוף בשלהבות,
את כל האהבות הנכזבות, ואת כל הזכרונות...
ובדקה אחת, אפשר לזכור את כל הרגעים,
שבהם החיים היו כל כך יפים,
ובכל זאת להצטער שהם היו כל כך קצרים...
בדקה אחת אפשר להכנס לדיכאון,
בדקה אחת אפשר להגיע לידי שיגעון.
בדקה אחת אפשר לפתח מערכת יחסים,
ובדקה אחת, אפשר לתקוע בלב סכינים...
בדקה אחת, אפשר סתם להעביר את הזמן,
אבל אח"כ להתחרט, על דקה שעברה מזמן..
בדקה אחת אפשר להוריד דמעות עד הגג,
ובדקה אחת, אפשר להיות מאושר ומעונג.
בדקה אחת קטנה, מתוך כל היממה,
אפשר להספיק להשלים את התמונה.
אז איך זה שאנחנו תמיד אומרים -
איזה באסה איך שמהר החיים עוברים...
הרי כל כך הרבה דברים, אפשר להספיק בדקה,
הכל תלוי בניצול הזמן, שעובר בהדרגה.
אז מדוע אנו רוצים לחיות עד מאה ועשרים שנה?
אין לאט ואין מהר, הרי הכל בסוף עובר.
גם הרע וגם הטוב, נעלמים במרחבי האינסוף...
כל הזמן שבעולם לא יספיק לאדם לתקן טעות,
אם הוא בעצמו לא יפעל במהירות.
אז מה שאני אומר, ומאחל לעולם,
שתנצלו כל שניה מזמנכם הקיים,
כדי לתקן כל פגם ופגם.
ואז כאשר יגיע סוף הזמן, אז נראה איזה עולם קטן,
עטוף בושה וכלימה, מלא חטאים של תאווה.
אם לא נתקן אותו עכשיו, יגמר לנו הזמן ההולך ושב...
אז אנא ממכם אנשים יקרים, נצלו את זמנכם לתיקון הימים,
הביאו שלום ולא מלחמה, הביאו טוב, והתרחקו מהרע.
עיזרו אחד לשני, הצילו את עצמכם מהאויב האכזרי.
לימדו להקשיב בנחת רוח ובהבנה, לימדו לשתוק ולשבת בפינה.
לימדו ללמוד, לימדו גם ללמד,
והעיקר שתלמדו שעל שלושה דברים העולם עומד:
על התורה ועל העבודה, ועל גמילות החסדים שבונה את המדינה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי רבע שעה של
נסיונות כושלים
לגרום למלצרית
פולניה להבין
שאני רוצה
"אונלי מיט, אנד
צ'יז, נו סלד,
נו סוס" קבלתי
המבורגר עם חסה
ומללפון חמוץ,
כמובן בלי
גבינה. מסתבר
שבפולין חסה
ומלפפון, בניגוד
לשאר הירקות,
אינם נופלים תחת
הקטגוריה "סלט".
לבסוף נאלצתי
לשלוף את החסה
מהלחמנייה,
לנופף בה
ולהכריז "יו סי
דיס? נו גוט!".
רק לאחר מכן
הופיע ניצוץ
ההבנה בעיניה של
המלצרית
העילגת.



מעלילות ביג מק
בפולין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/04 3:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב בן זקרי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה