לפעמים אני נדהם מעוצמת הזמן.
איך שהוא משנה את העולם, ברגע אחד קטן.
לפעמים אני ממש מתרגש ממה שיכול לקרות בדקה.
בזמן כל כך קטן, שמספיק ליריקה.
בדקה אחת אפשר לשמוח ואפשר לבכות.
בדקה אחת אפשר למות ואפשר לחיות.
בדקה אחת, אפשר לשנוא ואפשר לאהוב.
בדקה אחת אפשר להתעשר, או ליפול לרחוב.
בדקה אחת אפשר לבנות ואפשר להרוס.
בדקה אחת אפשר להתחזק ואפשר לקרוס.
בדקה אחת, אפשר לנטוע ואפשר לעקור.
בדקה אחת אפשר לשכוח ואפשר לזכור.
בדקה אחת אפשר לבכות ואפשר לצחוק.
בדקה אחת, אפשר להגיע רחוק.
בדקה אחת אפשר להכיר את כל העולם.
בדקה אחת, אפשר לריב עם כולם.
בדקה אחת, אפשר לרפאות ואפשר להרוג.
בדקה אחת, אפשר לתעב ואפשר לערוג.
בדקה אחת, אפשר לוותר ואפשר להילחם.
בדקה אחת אפשר להתאכזר ואפשר לרחם.
בדקה אחת, אפשר להתאבד.
בדקה אחת, אפשר לאבד....
בדקה אחת, אפשר להצטער.
בדקה אחת, אפשר להתבגר.
בדקה אחת, אפשר לא לעשות כלום.
בדקה אחת אפשר לפתוח את האטום.
בדקה אחת, אפשר לשרוף בשלהבות,
את כל האהבות הנכזבות, ואת כל הזכרונות...
ובדקה אחת, אפשר לזכור את כל הרגעים,
שבהם החיים היו כל כך יפים,
ובכל זאת להצטער שהם היו כל כך קצרים...
בדקה אחת אפשר להכנס לדיכאון,
בדקה אחת אפשר להגיע לידי שיגעון.
בדקה אחת אפשר לפתח מערכת יחסים,
ובדקה אחת, אפשר לתקוע בלב סכינים...
בדקה אחת, אפשר סתם להעביר את הזמן,
אבל אח"כ להתחרט, על דקה שעברה מזמן..
בדקה אחת אפשר להוריד דמעות עד הגג,
ובדקה אחת, אפשר להיות מאושר ומעונג.
בדקה אחת קטנה, מתוך כל היממה,
אפשר להספיק להשלים את התמונה.
אז איך זה שאנחנו תמיד אומרים -
איזה באסה איך שמהר החיים עוברים...
הרי כל כך הרבה דברים, אפשר להספיק בדקה,
הכל תלוי בניצול הזמן, שעובר בהדרגה.
אז מדוע אנו רוצים לחיות עד מאה ועשרים שנה?
אין לאט ואין מהר, הרי הכל בסוף עובר.
גם הרע וגם הטוב, נעלמים במרחבי האינסוף...
כל הזמן שבעולם לא יספיק לאדם לתקן טעות,
אם הוא בעצמו לא יפעל במהירות.
אז מה שאני אומר, ומאחל לעולם,
שתנצלו כל שניה מזמנכם הקיים,
כדי לתקן כל פגם ופגם.
ואז כאשר יגיע סוף הזמן, אז נראה איזה עולם קטן,
עטוף בושה וכלימה, מלא חטאים של תאווה.
אם לא נתקן אותו עכשיו, יגמר לנו הזמן ההולך ושב...
אז אנא ממכם אנשים יקרים, נצלו את זמנכם לתיקון הימים,
הביאו שלום ולא מלחמה, הביאו טוב, והתרחקו מהרע.
עיזרו אחד לשני, הצילו את עצמכם מהאויב האכזרי.
לימדו להקשיב בנחת רוח ובהבנה, לימדו לשתוק ולשבת בפינה.
לימדו ללמוד, לימדו גם ללמד,
והעיקר שתלמדו שעל שלושה דברים העולם עומד:
על התורה ועל העבודה, ועל גמילות החסדים שבונה את המדינה.