מוטי פרי-מור / מקום מסתור |
גובה עיניי כפני המים,
במישור, עד קו אופק צופה
יושב מכורבל
ומשקיף אל כל עבר.
שמא יראוני על פסגתי,
מה רמה או דלה כברתי,
בפני עצמי רוממתי,
בשיאי הנחבאים -
שם, בעומק.
בין קפלי הגלים,
צורת גל אעטה,
ברכותי וקללותי אשלח
לאלוהים לשטן
ובני בריתם.
שם במסתור אהיה
רגוע עד גלי, רוגש עד סוער
המלח ירגיל שפתי
בטעם חיים נבאש.
סואן,
מתנשף,
שם אנוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|