ותחיית מפלצות הגהינום תקום
ותשזור הרס על האנושות
וילכו זוגות זוגות אל מתחת לשמיים
וינסו להשמיד את העולם שאחריהם

והם לא יקחוני
ואלך בצל המוות אל הלא נודע
והם לא ידכאוני
כי כבר ראיתי את הנורא
ולא אוותר ולא ארד אל קברי
אני אדע כאשר תבוא שעתי
ולא, הם אינם יכולים לגבור עלי
וכי לא אתן להם
לא אתן להם להכנס למחשבותי
לא אתן להם להחריב את חיי
ואשאר חזקה בכל מחיר
לא אתן למנטליות שבכאב לחדור אלי
לחדור פנימה, עמוק, עמוק
לא אתן לה להתגבר
להשתלט על מעשי

ובני החושך עדיין שולטים
והחושך שורר בעולם
והכל אפל, הכל
אך יבוא יום ובני האור ינצחו
יבוא יום שבוא אצליח לא לחשוב
וכשבני האור ינצחו אוכל לחיות שוב
כשבני האור ינצחו אוכל לחיות שוב את חיי
לחיות לפי רצוני ולנגן על אש הלהבה
ולשמוע את צליליה השמימיים, הטהורים
ובאותו היום לא ויתרתי ולא ירדתי אל קברי

כי מלחמה קשה זו היתה
והם לא גברו עלי ונשארתי חזקה
ולא נתתי להם להחריב את חיי
אך האם כל זה היה כדאי

לא אוותר ולא ארד אל קברי
והם אינם יגברו עלי
ולא אתן להם להחריב את חיי

עקוב אחרי לצד צל המוות
עקוב אחרי אל הלא נודע
רק תן לי את ידך ואהיה אתך
אהיה לצדך כשיבוא מלאך המוות
אהיה לצדך כשתקום לתחייה
אהיה לצדך שתווכך שחיי הנצח
הם אינם מה שציפית

ולא אוותר ולא ארד אל קברי
והם אינם יגברו עלי
ולא אתן להם להחריב את חיי

ומעשיהם יזכרו לעולמים
הרבה אחרי עזיבתי
ואף פעם לא אוכל לשכוח
רק האם אוכל לסלוח?
רק לחשוב על צל המוות
האם איני אמורה לפחד?
הם איני אמורה להיות אחוזת בהלה?
כשהאימה השתלטה על חיי
היכן הייתי?
ובכל זאת צל המוות
הנני הולכת בצל המוות
והוא ידידותי כל כך.