|
אתה רחוק עכשיו... יותר ממה שהייתי לפני כמה ימים... אתה גורם
לי להתרחק בגלל משהו שאתה עושה, אומר, או סתם משהו שאני רואה
בך.
אתה כבר לא בוטח... ואני אני שונאת... ואתה... אתה יודע.
אז למה?
אני לא מבינה, כ"כ מהר?
תסע אני לא אומרת כלום, אני לא מעכבת! אבל אתה תמיד "לא" ואיך
זה ככה שאני מסכימה?
רגע זה כן ובשניה הבאה זה לא ואולי עכשיו אני יכולה להאשים
אותך!
איך זה ככה? שבגללך כמעט זלגו לי דמעות?
הרי לא כ"כ אכפת לי... עדיין לא!
ואולי כבר כן.
אני רוצה אבל לא רוצה אבל אתה, אתה גורם לריחוק...
לבכות זאת לא אני! אבל אני לא מוותרת לך בקלות
בשום פנים לא אני לא מוכנה!
אם אתה רוצה זה יהיה בתנאים שלי והנה הם...
אתה שותק?
איך אתה יכול?
לא אכפת לי לא אכפת לך לא אכפת לאף אחד
אבל לי משום מה מרגיש אכפתי
מצחיק איך שאתה גורם לי לדבר בשפה של הקטנים
מצחיק וכואב שבגללך אני כבר לא אותו בנאדם
מצחיק שאני עדיין כאן אבל אתה... אתה כבר שם. |
|
|
מחזור זה כמו
משכורת חודשית
אם לא קיבלת את
יודעת שנדפקת
כשקטנים הוא
אוהב חיילים
והיא בובות,
כשגדולים הוא
אוהב בובות והיא
חיילים
נעורים ללא
חלומות זה כמו
זקנה ללא
זיכרונות
בנים הם כמו
שעון, בלילה
דופקים בבוקר
שוכחים לצלצל
בנים הם כמו
שירותים, או שהם
תפוסים או שהם
מלאים בחרא
אל תעשני
בשירותים כמו
שאת לא מחרבנת
במאפרה
לוליטה מקריאה
בדקדקנות את כל
משפטי האסלה
שהיא מכירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.