שיר שנכתב בהשארת אותה זקנה בה נתקלתי בטיול הצהריים עם כלבי
החמוד, השאר סתם מהדימיון הפרוע שלי... תהנו...

זקנה חביבה
בגינה התהלכה
בידה האחת סלים
ובשניה מטריה

חצאית משובצת לבשה
מטפחת סגלגלה לראשה
ומעיל בלשים ארוך
שכיסה את כולה

הלכה והלכה
שפה זרה דיברה
ובכלל לא חייכה
ממורמרת הייתה

ללכת המשיכה
עד שעל ספסל התישבה
הוציאה עיתון
קראה ונאנחה

לאחר הקריאה
הוציאה עגבניה
נתנה נגיסה
ולרגע חייכה

אז מהספסל התרוממה
אל ביתה היא הלכה
ומחשבות על אותה עגבניה
מתרוצצות במוחה.